היתר המצאה מחוץ לתחום על בסיס תקנה 500(10) לתקנות סד"א ניתן כדין

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד הרשם ש' ברוך).

1.        המבקשת היא חברה שמושבה בצרפת העוסקת בייצור מוצרי זכוכית לשימושים שונים. המשיבה הפורמלית 2 שמושבה באנגליה (להלן גם: וטרוטק) הינה חברה בת של המבקשת, המהווה את החטיבה העוסקת בייצור זכוכית חסינת אש בקונצרן של המבקשת. המשיבה הפורמלית 3 מייצגת בישראל את קונצרן החברות שבשליטת המבקשת.

           המשיב 1  (להלן: המשיב) פנה אל המבקשת בהצעה לייבא זכוכיות חסינות אש, והמבקשת הפנתה אותו לוטרוטק. בעקבות כך ייבא המשיב לישראל את מוצריה של וטרוטק.

           לטענת המשיב, אנשי המשיבה 3 לא ראו בעין יפה את הצלחת המשיב ביבוא מוצרי וטרוטק לישראל, וניסו לחבל בפעילות המשיב. בין היתר הפעילו את קשריהם אצל המבקשת, כדי שזו תורה לוטרוטק להפסיק את התקשרותה עם המשיב, ובעקבות כך אכן הופסקה ההתקשרות באופן פתאומי. כתוצאה מכך נגרמו למשיב, לטענתו, נזקים כבדים.

           המשיב הגיש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה כנגד המבקשת וכן כנגד המשיבות הפורמליות 2 ו-3 בעילות של הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה, קיום הסכם שלא בתום לב, עוולה מסחרית ועוולה בנזיקין. כן הגיש המשיב בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום למבקשת ולמשיבה 2. רשם בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והעניק את היתר ההמצאה המבוקש.

           המבקשת הגישה בקשה לביטול היתר ההמצאה. הרשם דחה את הבקשה, וקבע כי לשיטת המשיב, המבקשת היא שיזמה את הפסקת ההתקשרות בין המשיב לבין וטרוטק, ולכן "קשה לקבוע שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד [המבקשת]". עוד נקבע, כי נחיצות המבקשת בהליך נובעת גם ממעורבותה במסכת העובדתית המתוארת, המעידה על כך שהמבקשת היא בעל דין דרוש ונכון בהליך. לפיכך, קבע הרשם, קיימת תחולה לתקנת 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי.

           המבקשת ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

2.        בית המשפט המחוזי קבע, כי מסגרת הדיון היא זו של תקנה 501 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעל פיה על המבקש היתר המצאה לצרף תצהיר העונה על דרישות התקנה. בענייננו, כך נקבע, צורף תצהיר מטעם המשיב ולא ניתן לומר כי הוא אינו מבסס כנדרש עילה למתן היתר המצאה. לכן דחה בית המשפט את ערעור המבקשת.

3.        עתה פונה המבקשת לבית משפט זה בבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה טוענת המבקשת, כי הרשם שגה בהחילו על המקרה את תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי וכן בכך שייחס למבקשת מעורבות במסכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה. לשיטתה, המבקשת מוזכרת בכתב התביעה כחברת האם של וטרוטק, או בהקשר דברים שלאחר פרוץ הסכסוך בין המשיב לבין המשיבות 2 ו-3.

           המבקשת טוענת, כי בבדיקת תחולתה של תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי יש לנקוט באמות מידה מחמירות יותר מאשר בבדיקת שאר תקנות המשנה שבתקנה 500. מאחר שבין המבקשת לבין המשיב לא מתקיימת יריבות או עילת תביעה ראויה, כך המבקשת, הרי שלא מתקיימים תנאי תקנה 500(10).

           עוד טוענת המבקשת, כי הדיון בבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום צריך להתנהל כאילו לא ניתן ההיתר, וכי הרשם לא יישם כלל זה.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

           רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). המקרה שבפנינו אינו נמנה על מקרים אלה, שכן נוגע הוא אך לאופן יישומם של הכללים הקיימים בענין פרשנות ההוראות הנוגעות למתן היתר המצאה מחוץ לתחום.

           דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בהחלטת ביניים דיונית, שאינה מכריעה בזכויות הצדדים ומבכרת את המשך בירור ההליך לגופו. בכגון אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, קל וחומר כאשר מדובר בגלגול שלישי של ההליכים. (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 180-181; רע"א 1353/06 עקרי נ' בנק לאומי לישראל בע''מ (טרם פורסם, 14.8.06); רע"א 5969/07 Keryx Biopharmaceuticals Inc. נ' ר.מ.פ.א נכסים בע"מ (טרם פורסם, 8.8.07)).

5.        גם לגופם של דברים לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

           בקשת ההמצאה מחוץ לתחום נתמכה בתצהיר מפורט של התובע (המשיב) והוא לא נחקר נגדית על תצהירו. בשלב מוקדם זה של הדברים מצא כב' הרשם כי המפורט בתצהירו של התובע מניח יסוד לכאורי לעילות התביעה הנטענות נגד המבקשת.

           מסכים אני עם ב"כ המבקשת כי נוסח האמור בהחלטה - "במצב דברים זה קשה לקבוע שכתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעת" - אין די בו לכשעצמו לקביעה הפוזיטיבית הנדרשת לענין התכנות לכאורית לקיומה של עילת תביעה. עם זאת, לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובתצהיר התובע, נקל להווכח כי אכן זו היתה כוונת האמור בהחלטתו של כב' הרשם. מסקנה זו מתבקשת גם מהדבק הדברים ומניתוח העילות הנטענות בקטעי ההחלטה הקודמים לאותה הפיסקה. (לתנאים לתחולת תקנה 500 לתקסד"א ראו ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (טרם פורסם, 4.9.07)).

           זאת ועוד. משאין חולק כי התובענה הוגשה כהלכה נגד הנתבעת הנוספת (וטרוטק) ובהינתן הזיקות הברורות בינה לבין המבקשת ומעורבותה של המבקשת בפרשת העובדות הנטענת בכתב התביעה קמה החלופה הנוספת לענין ההמצאה מחוץ לתחום - זו הקבועה בתקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו רע"א 3872/04 וילנסקי נ' Metallurgique de Gerzat S.A., פ"ד נט(1) 24 (2004); רע"א 11119/05 Invensys Powerware Limited נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 25.4.06)).

           נוסיף ונציין כי פרשת הדברים, נשוא התביעה, נושאת זיקות ברורות לפורום השיפוט בישראל. ואכן, המשיבה 2 וטרוטק, שהינה חברת בת בשליטת המבקשת, אינה משיגה על כך.